<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן ו'</h1>
<h2>דף יא.</h2>
הנושא בתולה משוחררת או גיורת או שבויה כתובתן מנה אם אינן פחותות משלש שנים. מוכת עץ כתובתה מאה. קטנה מבת ג' שנים ולמטה שנשאת כתובתה מאתים סופה (שתזיר) [שתחזור] בתוליה. וכן גדולה שבא עליה קטן פחות מט' שנים ולמטה כתובתה מאתים לפי שאין ביאתו [ביאה] עד שיהא בן ט' שנים ויום אחד. בתולה שהיא בוגרת או סומא או אילונית כתובתה מאתים אבל החרשת והשוטה לא תקנו להם חכמים כתובה. השוטה לא תקנו לה חכמים נשואין כלל. והחרשת אע"פ שיש לה נשואין מדבריהם לא תקנו לה כתובה וכשם שאין לה כתובה כך אין לה מזונות ולא תנאי מתנאי כתובה. ואם כנס חרשת ונתפקחה יש לה כתובה ותנאי כתובה וכתובתה מאה. נשא חרשת או שוטה וכתב לה מאה מנה כתובתה קיימת מפני שרצה להזיק בנכסיו. חרש או שוטה שנשאו נשים פקחות אע"פ שנתפקח החרש [ונשתפה] השוטה אין לנשיהם עליהם כלום. רצו לקיימן אחר שהבריאו כתובתן מאה. ואם ב"ד השיאו החרש וכתבו לה כתובתה על נכסיו נוטלת כל מה שכתבו לה ב"ד אבל השוטה אין ב"ד משיאין אותו. וכן קטן לא תקנו לו חכמים נשואין הואיל בסופו לבא לידי נשואין גמורין. ומפני מה תקנו נשואין לקטנה אע"פ שהיא באה לנשואין גמורין כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר. ואין משיאין את הקטן עד שיבדקו אותו שהביא סימנין.
<h2>דף ק:</h2>
הנושא בתולה משוחררת או גיורת או שבויה כתובתן מנה אם אינן פחותות משלש שנים. מוכת עץ כתובתה מאה. קטנה מבת ג' שנים ולמטה שנשאת כתובתה מאתים סופה (שתזיר) [שתחזור] בתוליה. וכן גדולה שבא עליה קטן פחות מט' שנים ולמטה כתובתה מאתים לפי שאין ביאתו [ביאה] עד שיהא בן ט' שנים ויום אחד. בתולה שהיא בוגרת או סומא או אילונית כתובתה מאתים אבל החרשת והשוטה לא תקנו להם חכמים כתובה. השוטה לא תקנו לה חכמים נשואין כלל. והחרשת אע"פ שיש לה נשואין מדבריהם לא תקנו לה כתובה וכשם שאין לה כתובה כך אין לה מזונות ולא תנאי מתנאי כתובה. ואם כנס חרשת ונתפקחה יש לה כתובה ותנאי כתובה וכתובתה מאה. נשא חרשת או שוטה וכתב לה מאה מנה כתובתה קיימת מפני שרצה להזיק בנכסיו. חרש או שוטה שנשאו נשים פקחות אע"פ שנתפקח החרש [ונשתפה] השוטה אין לנשיהם עליהם כלום. רצו לקיימן אחר שהבריאו כתובתן מאה. ואם ב"ד השיאו החרש וכתבו לה כתובתה על נכסיו נוטלת כל מה שכתבו לה ב"ד אבל השוטה אין ב"ד משיאין אותו. וכן קטן לא תקנו לו חכמים נשואין הואיל בסופו לבא לידי נשואין גמורין. ומפני מה תקנו נשואין לקטנה אע"פ שהיא באה לנשואין גמורין כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר. ואין משיאין את הקטן עד שיבדקו אותו שהביא סימנין.
